נהיגה ברכב פרטי בתוך העיר הפכה לטרחה גדולה. נהגי רכב נדרשים לעמוד בפקקים, לאתר מקום חניה ולעתים רבות אף לחנות בחניון בתשלום. שימוש יומיומי בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעבודה, יכול להיות מתסכל ויקר. לפעמים הדרך הקלה והמשתלמת ביותר לנווט ברחובות העיר היא בהליכה או ברכיבה על אופניים. עם זאת, רוכבי אופניים והולכי רגל חשופים מאוד לפגיעה בתאונת דרכים, והם סופגים נזקים גופניים חמורים בהרבה מאלו של הנוהגים והנוסעים ברכב. במאמר זה ננסה להבין מי אשם במקרה של תאונת דרכים עם הולך רגל והאם עצם האשמה בתאונה, משפיע על התביעה לפיצויים כספיים עקב התאונה.
עלייה בתאונות דרכים של הולכי רגל
גורמים מרכזיים לעלייה המתמדת בכמות תאונות הדרכים בהם מעורבים הולכי רגל ורוכבי אופניים, הם הסחת הדעת של נהג הרכב בזמן נהיגה; אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה; נהיגה במהירות מופרזת; נהיגה תחת השפעת אלכוהול, תרופות או סמים; הפרעה לשדה הראיה של הנהג בקרבת מעבר חציה; נסיעה לא זהירה לאחור (רוורס); פתיחת דלת הרכב באופן שפוגע ברוכב אופניים; וירידה של הולך רגל או רוכב אופניים מהמדרכה לכביש בלי לשים לב למצב התנועה (התפרצות לכביש).
כמות הרכבים על הכבישים במדינת ישראל עולה מדי שנה, כמו גם כמות האופניים הרגילים והחשמליים. צפיפות זו וגורמי הסחת דעת רבים שנכנסו לחיינו המודרניים, תורמים מאוד לעליה בכמות הולכי הרגל ורוכבי האופניים הנפגעים בתאונות דרכים עם כלי רכב שונים.
על פי דו”ח של עמותת “אור ירוק” בעניין, מעל 30% מההרוגים בתאונות דרכים בישראל בשנת 2022 הם הולכי רגל. כמעט אחד מכל שלושה הרוגים בכביש! נתונים אלו אמורים להדאיג כל הולך רגל ורוכב אופניים בעיר. למרבה הצער, למרות המודעות ההולכת וגוברת לסיכונים בכביש, בעיקר לרוכבי אופניים והולכי רגל שאינם מוגנים מפני פגיעת כלי רכב, כמות תאונות הדרכים של הולכי רגל ורוכבי אופניים ממשיכה לעלות מדי שנה.
אם אתם, או אדם קרוב לכם, נפגע באופן קשה על ידי כלי רכב חולף, כדאי לכם מאוד לפנות איתו לייעוץ משפטי מעורך דין מומחה בתאונות דרכים. בפניה למשרדנו, תוכלו לקבל מידע חשוב על זכויותיכם ועל האפשרויות העומדות בפניכם לקבלת פיצויים ותגמולים עקב נזקי התאונה.
תאונה של הולך רגל – מי אשם?
אנו נתקלים מדי פעם ב”מיתוסים” על הוראות החוק ותובנות שגויות לגבי תאונת דרכים, לפיהן כלי רכב שפגע בהולך רגל הוא “אוטומטית” אשם בתאונה, או שהולך רגל שחצה מעבר חציה בעודו משתמש בטלפון – האשמה בתאונה מונחת עליו. כאמור, אלו הנחות יסוד שגויות שאינן משקפות את החוק.
כאשר המשטרה בוחנת אירוע של תאונת דרכים, היא מביאה בחשבון גורמים שונים ומבררת מי ביצע עבירה על תקנה מתקנות התעבורה, שאותה ניתן לייחס לגרימת התאונה. לעתים האשמה היא בנהג הרכב, אך במקרים רבים מי שאשם בתאונת הדרכים הוא הולך הרגל או רוכב האופניים. לדוגמה, עקב התפרצות לכביש, חציית מעבר חציה באור אדום, או נפילה לכביש עקב הסחת דעת.
אנו נתקלים במקרים רבים, בהם הולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים, חושבים שהתאונה נגרמה באשמתם ולכן לא מגיעים להם פיצויים על נזקי הגוף שספגו בתאונה. זוהי טעות שנובעת מתחושת אשם בקרות התאונה, ומאי-הכרת החוק.
חשוב לדעת שבישראל, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הזכאות של הולכי רגל ורוכבי אופניים לפיצויים על הנזקים הגופניים שנגרמו להם בתאונת דרכים, איננה נפגעת עקב אשמה בתאונה! גם אם הולך הרגל או רוכב האופניים אשם בתאונה בה הוא בעצמו נפגע מכלי רכב, הוא עדיין זכאי לקבל פיצוי כספי מלא על נזקי הגוף שנגרמו לו מביטוח החובה של הרכב הפוגע, או מקרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
גם הזכאות לתגמולים מביטוח לאומי ומפוליסת אובדן כושר עבודה, אינה נפגעת עקב אשמתכם בתאונה.
לייעוץ והערכת סיכויי התביעה
לפי חוק ההתיישנות, ניתן להגיש תביעה לפיצויים על נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים תוך 7 שנים מיום שקרתה התאונה. אצל קטינים, לא מתחילים לספור את אותן 7 שנים עד שהקטין יגיע לגיל 18. חשבון פשוט מביא אותנו למסקנה שתביעת פיצויים של קטין שנפגע בתאונת דרכים, לא תתיישן לפני שהקטין יגיע לגיל 25.
חשוב לדעת שתקופת התיישנות זו תקפה לגבי תביעת פיצויים על נזקי הגוף מביטוח החובה. לעומת זאת, לתביעות לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי או מפוליסות ביטוח שיש ברשותכם, יש תקופת התיישנות קצרה יותר. רצוי מאוד שתתייעצו עם עורך דין העוסק בתאונות דרכים בהקדם, גם אם התאונה בה נפגעתם, קרתה לפני מספר שנים.
