מהי רשלנות רפואית בניתוח כריתת כיס מרה לפרוסקופי?
כוליציסטקטומי, או כריתת כיס מרה בניתוח, היא פרוצדורה נפוצה, אשר ברוב המקרים נעשית על ידי הליך שנקרא לפרוסקופיה. ההליך נעשה על ידי ביצוע 2-3 חתכים קטנים בבטן, דרכם מחדירים מצלמה וכלי ניתוח זעירים. לרוב, תופסים את כיס המרה עם כלי הניתוח והמנתח מפלס את דרכו מכיס המרה לעבר צינור כיס המרה. לאחר זיהוי צינור המרה, סוגרים את הצינור בקליפסים כירורגיים קטנים, חותכים אותו ומסירים את כיס המרה.
מרה, המיוצרת בכבד ומתרכזת בכיס המרה, מסייעת בעיכול מזון שומני. מרה מגיעה לכיס המרה דרך צינורות היוצאים מהכבד. צינורות אלו מתלכדים לצינור הכבד המשותף (CHD) ונפגשים עם צינור המרה המשותף (CBD). צינור המרה מחבר את צינור המרה המשותף לכיס המרה. פגיעה בצינורות היוצאים מהכבד או בצינור המרה המשותף (CBD), הן פציעות שעלולות להיות חמורות. בטיחות המטופל המחייבת הימנעות מפגיעה בדרכי המרה, צריכה להיות המטרה העיקרית של המנתח.
זיהוי שגוי של צינור המרה על ידי המנתח הוא אחת הסיבות השכיחות לפציעות כאלו, והיא יכולה לעלות כדי רשלנות רפואית בניתוח. למנתח אסור לחתוך מבנה אנטומי אלא אם כן הוא בטוח לחלוטין מהו אותו מבנה. כאשר המנתח מתקשה, מסיבה כלשהי, להצליח לזהות את הצינור הנכון לחיתוך, הוא יכול לעבור לניתוח בגישה פתוחה. כל שנדרש הוא הסרת המכשירים הלפרוסקופיים ואז ביצוע חתך גדול יותר בבטן, שמאפשר גישה נוחה יותר לצינורות אלו. נכון שהצלקת תהיה גדולה יותר וזמן ההחלמה – ארוך יותר, אך אלו מחווירים בהשוואה להשפעות הקשות של פגיעה בדרכי המרה ולא אמורים למנוע מהמנתח מלעבור לניתוח בטן פתוח.
לייעוץ והערכת סיכויי התביעה
רשלנות רפואית בכריתת כיס מרה
בעיה נוספת הקשורה לשגיאות בזיהוי צינור המרה, שהובילו לחיתוך צינור הכבד או צינור המרה המשותף, נוצרת כאשר השגיאה אינה מזוהה בזמן הניתוח ולכן התיקון מתעכב. אם המנתח נתקל במהלך ניתוח כריתת כיס מרה בקשיים, רצוי מאוד שהוא יקבל ייעוץ מיידי ממנתח מנוסה, הן כדי למנוע פגיעה בצינור הלא נכון והן כדי לזהות פגיעה כזו במידה והיא כבר התרחשה. הטיפול בפגיעות כאלו שנגרמו בניתוח כוליציסטקטומי הנו מורכב, מצריך צוות מנתחים וקלינאים מנוסים, ואין להסס בהעברת מטופל למרכז טיפול שלישוני כאשר יש חשד לפגיעה בצינור הכבד או בצינור המרה המשותף.
מכיוון שניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס מרה נעשה באמצעות מצלמת טלוויזיה ומכשירי ניתוח זעירים, מנתחים פחות מנוסים עלולים להתקשות בביצועו, ובזיהוי נכון של צינורות המרה השונים. קשיים אלו, כפי שהסברנו, יכולים להוביל לחיתוך או פגיעה בצינור המרה המשותף או בצינורות הכבד. חיתוך או פגיעה במבנים חשובים אלה עלולים להוביל לדליפת מרה, זיהום, דלקת צפק מרה, אבצס ולסיכונים נוספים. בנוסף, צינור המרה המשותף עלול להצטמצם עד כדי כך שיש צורך בניתוח להרחבה ניכרת שלו או ניתוח שחזור. חלק מהחולים נותרים עם כאב קבוע ובעיות עיכול בדרגות חומרה שונות.
דליפת מרה גורמת בדרך כלל לתסמינים של כאב וקשיי נשימה, וכל תסמין שעלול לנבוע מדליפת מרה חייב להילקח ברצינות על ידי המנתח ולהיבדק היטב. קיימים מקרים לא מעטים בהם מנותחים משתחררים מבית החולים לביתם, למרות סימנים ותסמינים שיכולים להעיד על דליפת מרה. פספוס של מצב רפואי שדורש טיפול מיידי, עקב היעדר ההתייחסות מתאימה של גורם רפואי לתלונותיו של המטופל, והיעדר טיפול רפואי מהיר, היא דוגמה טובה לרשלנות רפואית.
לפני שעוברים ניתוח, כדאי לוודא שהמנתח הוא רופא מנוסה מאוד. שאלו כמה ניתוחים כאלו הוא מבצע מדי שנה – כמה שיותר, יותר טוב.
כאשר ניתוח כריתה לפרוסקופית של כיס המרה מצליח, זו ברכה אמיתית. כשהניתוח לא מצליח, הדבר יכול להפוך לצרה צרורה עבור המטופל. אם נגרמה לכם פגיעה שכזו עקב ניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס מרה, ראשית וודאו שאתם פונים לניתוח מתקן אצל מומחה בעל ניסיון רב ובהמשך, עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון רב (בקשר לניתוח הלקוי כמובן).
התפקיד שלנו הוא לעזור לך להבין האם ניתוח כריתת כיס מרה לפרוסקופית שעברת הסתיים בתוצאות קשות עקב רשלנות רפואית, או שמדובר בסיכון סביר או בלתי ניתנות למניעה שהצוות הרפואי לא אשם בהתממשותו. במידה ונמצא שנגרם לך נזק גופני משמעותי עקב רשלנות רפואית בכריתת כיס מרה, אנו נטפל עבורך ונייצג אותך בתביעת רשלנות רפואית מתאימה.
