ניתוח הוא פרוצדורה רפואית פולשנית שכיחה שמטופלים רבים נדרשים לעבור במהלך חייהם. על מנת שניתוח יעבור בהצלחה, המנתח צריך להיות רופא מקצועי ומנוסה ועליו לבצע את הניתוח במיומנות הדרושה, בהתאם לפרקטיקה המקובלת באותו תחום. כאשר הרופא מבצע את הניתוח באופן בלתי מקצועי ובכך גורם לנזקים למטופל, הדבר עשוי להיחשב רשלנות רפואית בניתוח ולהוות עילה לתביעת פיצויים. במאמר זה נעסוק בנושא רשלנות רפואית בניתוח בהרחבה.
מתי יכולה להיגרם רשלנות רפואית בניתוח?
רשלנות רפואית הקשורה לניתוח יכולה להתרחש לפני הניתוח, תוך כדי הניתוח ולאחריו:
- רשלנות רפואית לפני הניתוח: מבחינה רפואית ומשפטית, אחריות הצוות הרפואי על ניתוח מתחילה עוד לפני ביצוע הניתוח עצמו. עצם הבחירה בשיטת ניתוח מסוימת צריכה להיעשות בהתאם למצבו של המטופל. יש לקחת בחשבון את גורמי הרקע שלו ולבחור עבורו באפשרות הכירורגית המתאימה ביותר למצבו. בחירה בטכניקה ניתוחית לא נכונה והתעלמות מגורמים הקשורים לנתוני המנותח יכולים להיחשב לרשלנות. לעתים יש להפנות את המטופל לבדיקות מקדימות כמו בדיקות דם, צילומים והדמיות, על מנת לגבש מסקנות לגבי הפעולה הכירורגית המתאימה למטופל. הימנעות מהפניה לבדיקות הדרושות וגם היעדר מתן הנחיות מתאימות לקראת הניתוח וההרדמה הכרוכה בו, עלולים להוביל לטעויות ותקלות בניתוח ולנזקים למטופל.
- רשלנות רפואית במהלך הניתוח: רשלנות רפואית בניתוח עשויה להתרחש בשל ביצוע הניתוח בחלק הלא נכון של הגוף, או ביצוע הניתוח באופן לא נכון או מדויק אשר חוטא למקצועיות הנדרשת מן הרופא המנתח בניתוח הספציפי. רשלנות בניתוח יכולה לנבוע מחוסר היכולת של הרופא לתקשר כראוי עם הצוות הרפואי, ביצוע הניתוח ללא הקפדה על הסטריליות הנדרשת ועוד. החלטות בלתי מקצועיות וחפוזות במהלך הניתוח, או טעויות בלתי סבירות שנובעות מחוסר תשומת לב או חוסר זהירות, עלולות לגרום למטופל לנזקים גופניים משמעותיים. חשוב לציין שגם שלב ההרדמה הוא חלק אינטגרלי מהניתוח עצמו, וסוג ההרדמה נקבע בעבור כל חולה בהתאם לסוג ההליך ובהתאם לעברו הרפואי ומצבו הבריאותי. רשלנות רפואית מצדו של הרופא המרדים יכולה לנבוע מהענקת מינונים שגויים של תרופה נרקוטית, בחירת סוג הרדמה שאינו מתאים למקרה או לחולה הספציפי, פיקוח רשלני על מצבו של המנותח, פגיעה בעצב או בחוט השדרה בעת הזרקת חומר ההרדמה ועוד.
- רשלנות רפואית לאחר ניתוח: הטיפול הרפואי במנותח אינו מסתיים בהתעוררות בחדר ההתאוששות. יש לתת למנותח ולמשפחתו הנחיות ברורות להתנהלות לאחר הניתוח כדוגמת הימנעות מהפעלת האיבר המנותח, נטילת תרופות מתאימות ומדללי דם וכיוצא באלו. כמו-כן יש להשאיר את המנותח בבית החולים לצורך השגחה ולהזמין אותו למעקב מסודר לאחר שחרורו, כדי לוודא שהוא איננו מפתח דימום פנימי או זיהום באזור הניתוח. חשוב להבין שהתנהלות נכונה לאחר הניתוח חשובה מאוד להצלחתו, והמנותח אינו אמור לדעת כיצד להתנהל אם לא יקבל הסבר מפורש. נזקים גופניים שנגרמו למטופל עקב היעדר הנחיות, טיפול ומעקב הכרחיים מצד הצוות המטפל, עלולים להקים עילת תביעה לפיצויים.
דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית בניתוח
עולם הרפואה מתקדם ורחב מאוד, וכיום מוצעים טיפולים ניתוחיים רבים מספור, בין אם אלו ניתוחים דחופים, ניתוחים אלקטיביים שאינם דחופים וניתן להיערך לקראתם בצורה שקולה וטובה יותר, וטיפולים ניתוחיים המוצעים במסגרת פרטית כגון ניתוחים קוסמטיים וניתוחים להסרת משקפיים בלייזר. ניגע כאן במספר מצומצם של דוגמאות למצבים בהם מתרחשת רשלנות רפואית בניתוח.
רשלנות רפואית בניתוחי ראש
ניתוח ראש נוירוכירורגי נחשב לניתוח מורכב ומסובך אשר מצריך במקרים רבים פתיחה של הגולגולת. ניתוחי ראש כאלו נדרשים בעת טיפול בגידולים במוח, יתר נוזלים בגולגולת הנקרא מיימת ראש (הידרוצפלוס), צנתורים ותיקונים אחרים של כלי דם, טיפול באפילפסיה, שברים בגולגולת ועוד. רופא נוירוכירורג המבצע ניתוח מורכב כזה, נדרש לבצע עבודה מדויקת במיוחד על מנת שלא לגרום למטופל נזקים מוחיים. רשלנות רפואית בניתוח ראש עשויה לגרום לנזקים בלתי הפיכים למטופל.
רשלנות רפואית בניתוחי לב
מחלות לב נחשבות לסיבת המוות נפוצה מאוד בישראל ובמדינות רבות בעולם המערבי. חלק ממקרי מוות אלו מתרחשים לאחר רשלנות רפואית בניתוחי לב. ניתוחי לב נפוצים כוללים ניתוח מעקפים, אנגיופלסטיקה, החלפת שסתום לב פגום והשתלת לב מלאה.
מחלות לב ומצבים רפואיים כגון יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, בצקת ריאתית ועוד מצריכים ניתוחי לב. מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בניתוחי לב הם ניפוח יתר של בלון כירורגי או שחרור של רובד לעורקים, הכנסת קוצב לב באופן שגוי שגרם לפגיעה בלב והשארת חפצים זרים בגוף המטופל.
רשלנות בניתוח אורתופדי
כמו בכל ניתוח פולשני אחר, ניתוח אורתופדי כרוך בסיכונים מהם לרוב ניתן להימנע, כאשר המנתח האורתופדי עומד בסטנדרט הטיפול המצופה מרופאים המבצעים הליכים אלו. כירורג אורתופדי הוא רופא המתמחה בניתוחים הקשורים לשרירים, לעצמות, לגידים ולרצועות.
מקרים נפוצים של רשלנות רפואית באורתופדיה כוללים התקנה כושלת של קיבועים פנימיים במהלך ניתוח לתיקון שברים, פגיעה מקרית ברקמות חיוניות כמו כלי דם או עצב, מיקום שגוי של עצם חלופית, שגיאות במסגרת ניתוחי החלפת מפרק ועוד. במקרים לא מעטים, לאחר ניתוח ORIF (ניתוח לשחזור פתוח וקיבוע פנימי של שבר), נדרש המטופל לעבור ניתוח נוסף (רביזיה) לתיקון עמדה של הקיבוע הפנימי, בין אם מדובר בפלטה, בורג, מסמר או מקבע פנימי אחר. צורך בניתוח כזה בפני עצמו, לא מעיד בהכרח על רשלנות רפואית בניתוח הראשון, והוא יכול להיחשב כמקובל ועומד בסטנדרטים הרפואיים הסבירים.
מקרים של כשלים טכניים
חשוב להסביר שלא כל טעות היא רשלנות, ובמקרה שלנו, לא כל טעות שעשה הרופא נחשבת לרשלנות ומקימה עילה לתביעת פיצויים. במידה והטעות שעשה הרופא לא גרמה לנזק גופני משמעותי, או במקרים בהם נגרם נזק גופני אך הטעות הייתה סבירה, קרתה על אף שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים, והיא לא טעות חריגה במיוחד במסגרת הפרקטיקה הרפואית המקובלת לניתוחים כאלו – לא יתקיים יסוד ה”התרשלות” ההכרחי להוכחת קיומה של רשלנות רפואית.
פיצויים על רשלנות בניתוח
בהתאם לדיני הנזיקין בישראל, הפיצוי שישולם במסגרת תביעת רשלנות רפואית הנו פיצוי על הנזק הגופני שנגרם כתוצאה מהרשלנות. הנזק הגופני יכול להתבטא בפגיעה תפקודית, ירידה בכושר ההשתכרות של המטופל, צורך בעזרה סיעודית ועוד. לכן, הפיצוי הכספי נקבע בהתאם למאפיינים הספציפיים של כל מקרה לגופו והיקף הפיצויים על רשלנות רפואית בניתוח עשוי להשתנות דרמטית ממקרה למקרה, אפילו בין מקרים שלכאורה נראים זהים. חשוב לחזור ולהדגיש שהפיצוי הכספי משולם עבור הנזק שנגרם, ולא כעונש או עיצום כספי בגין ההתרשלות של הרופא.
לסיכום הנושא, במאמר זה דנו בהרחבה בנושא של רשלנות רפואית בניתוח ובתפקדו של עורך דין רשלנות רפואית המלווה את התביעה. כפי שציינו הרשלנות יכולה להתרחש טרם הניתוח, במהלכו ולאחריו והדבר רלוונטי לכל סוגי הניתוחים. הסברנו שרק במידה ונגרם נזק כתוצאה ישירה מהתרשלות בניתוח ובשלבים הסמוכים לו – תקום עילת תביעה לפיצויים כספיים. במידה ונגרם לכם נזק גופני משמעותי כתוצאה מניתוח רשלני, רצוי שתתייעצו עם עורך דין שעוסק בנישה המצומצמת של רשלנות רפואית, על מנת להעריך את סיכויי התביעה.
