כאבים בברך לאחר תאונת דרכים עשויים להופיע עקב חבלה שנגרמה לברך באותה תאונה. פגיעות ברכיים הן פגיעות נפוצות בתאונות דרכים, בעיקר אצל הנהג והנוסע במושב הקדמי, ואצל הולכי רגל ורוכבי אופניים שנפגעים מפגוש הרכב. כפי שנפרט כאן, פגיעות מסוימות בברכיים עלולות להוביל לכאבים ולמגבלת בתנועה ובתפקוד של הברך. במקרים כאלו, ייקבעו לנפגע אחוזי נכות המשפיעים מאוד על הפיצוי הכספי הצפוי לנפגע.
מנגנוני פגיעה אפשריים
בעת נסיעה ברכב, הנהג יושב כשברכיו קרובות לקונסולה המרכזית ולחלק התחתון של בית ההגה. הנוסע במושב הקדמי, ליד הנהג, יושב כשברכיו קרובות לקונסולה המרכזית ולאזור תא הכפפות. בעת תאונת דרכים במנגנון קדמי או אחורי, גופנו נע קדימה במהירות עד לבלימת הגוף על ידי חגורת הבטיחות. הברכיים, למרבה הצער, יכולות להמשיך בתנועה קדימה ובעיקר למעלה ולספוג חבלה מהדפנות הקשיחות של חלקים אלו בפנים הרכב, או לספוג פציעות הקשורות למתיחה של רצועות ומבנים אורתופדיים אחרים בברך.
בעת התנגשות במנגנון צידי, כלומר במצב בו רכב אחר התנגש בצד הרכב שלכם, הברך חשופה לחבלה מדלת הרכב שלכם.
אצל הולכי רגל, הברכיים חשופות לפגיעה מרכב חולף מכיוון שהן מצויות בגובה דומה לגובה הממוצע של פגוש רכב. כלומר, בעת פגיעה של רכב בהולך רגל, פגוש הרכב עלול לפגוע בהולך הרגל בגובה הברכיים או בסמוך לגובה זה.
סוגי פגיעות ברכיים בתאונות דרכים
פגיעות ברך שונות הגורמות כאבים בברך יכולות להיגרם עקב פעילות ספורטיבית או מאמץ פיזי ממושך, במקרים של נפילה מגובה, מעידה במדרגות ואפילו לאחר תנועה סיבובית לא טובה. במאמר זה, נציג מספר פגיעות אופייניות הגורמות לכאבים בברך לאחר תאונת דרכים.
- שברים: חבלה ישירה לברך, יכולה לגרום לשברים בעצמות שונות באזור הברך, לדוגמה שברים פטלריים (בפיקת הברך) או שברים במשטח המפרקי של עצם השוק (טיביאל פלטו). שברים מסוימים יצריכו רק גיבוס של הרגל, בעיקר במקרים בהם השבר אינו מערב את המפרק, בשברים שלא נגרמה בהם תזוזה משמעותית של העצם או בשברים שאינם גורמים לחוסר יציבות או פגיעה בתפקוד הברך. במקרים קשים יותר, יהיה צורך בניתוח לתיקון השבר – ניתוח ארתרוסקופי, ניתוח ORIF לשחזור פתוח וקיבוע פנימי, ניתוחים לשחזור והתקנת קיבועים חיצוניים וניתוחים רלוונטיים אחרים.
- קרע של רצועה בברך: בברך קיימות רצועות שמייצבות אותה: רצועה צולבת קדמית, רצועה צולבת אחורית ורצועות צידיות פנימיות וחיצוניות. קרע רצועה יכול לגרום לחוסר יציבות המתבטא בין היתר בכאבים בברך בכיפוף, כאבים בברך בזמן הליכה או טיפוס במדרגות ותסמינים נוספים של כאבים בברך.
- קרע של גיד בברך: בחבלות טראומתיות משמעותיות כמו בתאונת דרכים קשה, עלול להיגרם קרע של גיד מגידי הברכיים.
- פריקת ברך: פגיעת ברך בתאונת דרכים, יכולה להוביל לפריקה של פיקת הברך או במקרים קשים יותר, לפריקה של מפרק הברך עצמו.
- קרע במניסקוס: תפקידם של המניסקוסים בברך הוא לספוג עומסים וזעזועים, ולתרום ליציבות מפרק הברך. קרע טראומתי של המניסקוס באירוע כמו תאונת דרכים, יכול בהחלט לגרום לכאבים בברך.
- כאבים ממקור אחר בגוף, שמורגשים בברך: במקרים מסוימים, מופיעים כאבים בברך אחרי תאונת דרכים, למרות שהברך עצמה לא נפגעה. אלו יכולים להיות כאבים שמוקרנים לברך ממפרק הירך שנפגע, מעמוד השדרה או מאזור אנטומי אחר בגוף.
כאבים בברך לאחר תאונת דרכים: פיצויים
כאמור, כאבים בברך לאחר תאונת דרכים יכולים להצביע על מגוון רחב של פגיעות. הכאבים יכולים להתבטא בסימפטומים שונים, לדוגמה כאב שורף בברך, כאבי ברכיים בלילה, כאבים בברך בזמן עמידה או במצבים שונים אחרים.
במקרים רבים הכאבים יחלפו לאחר תקופת החלמה בת מספר שבועות עד מספר חודשים. במקרים אחרים, יידרשו טיפולים רפואיים כמו ניתוח, פיזיותרפיה וטיפולים משקמים אחרים, שיובילו להחלמה. במקרים אחרים, החלמת הברך איננה מלאה ונשארים נזקים כמו כאבים בברך, מגבלת תנועה, קושי בנשיאת משקל, חוסר יציבות בברך או קשיים תפקודיים יום-יומיים אחרים.
תביעה לביטוח חובה
בתביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הפגיעה בברך תיבדק על ידי אורתופד מומחה מטעם בית המשפט, שיקבע האם הברך החלימה באופן מושלם או שמא נשארו בה נזקים בלתי הפיכים, בין אם אלו נזקים קלים או נזקים מורכבים יותר. נזקים כאלו יכולים להקנות אחוזי נכות מסוימים, בהתאם להחלטת המומחה. על בסיס קביעת הרופא המומחה, ועל בסיס הנתונים האישיים כגון גיל הנפגע, המקצוע שלו וגובה ההכנסה, יחושבו הפיצויים הכספיים המגיעים לו.
תאונת דרכים בדרך לעבודה: תביעה לביטוח לאומי
במקרים בהם תאונת הדרכים קשורה לעבודה (אירעה בדרך לעבודה, במהלך העבודה או בדרך חזרה הביתה), אנו נגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בתאונת הדרכים כפגיעה בעבודה. בהתאם, הנפגע צפוי לקבל תשלום של דמי פגיעה עבור ימי המחלה שקיבל עקב התאונה (עד 90 ימים). בהמשך, נעמוד בפני ועדה רפואית שתקבע אם נגרמו אחוזי נכות העומדים בקריטריונים של הענקת מענק נכות חד פעמי, או במקרים קשים יותר, קצבת נכות חודשית.
