טעות באבחנה רפואית – האם זו רשלנות?

טעות באבחנה רפואית – גורמים נפוצים

יש מחלות שפשוט קשה לאבחן והעובדה שהייתה טעות באבחנה, לא בהכרח מצביעה על רשלנות מצידו של הרופא. על מנת להצדיק תביעת רשלנות רפואית, עלינו להוכיח שהתרשלות של הרופא היא זו שהובילה למצב של טעות באבחנה. בהקשר של בדיקה רפואית ומתן אבחנה רפואית שגויה, התרשלות של רופא משמעה ביצוע בדיקה באופן לקוי ובלתי סביר, או בתנאים שהם מתחת לסביר ולמצופה מרופא בישראל, או הימנעות מביצוע בדיקה הכרחית באותן נסיבות.

דוגמה טובה היא במקרה של רשלנות רפואית באבחון מחלת כליות. בתיק זה ייצגנו בחור צעיר שפנה למרפאה והתלונן על כאבי חזה, בטן ומפשעה. בתום בירור רפואי ממושך, הוא אובחן כסובל מחרדות וקיבל תרופות נוגדות דיכאון. בפועל, המטופל סבל ממחלת כליות שגרמה לתסמינים אלו. במקרה זה, אנו טענו שהרופאים התרשלנו באבחנה מכיוון שלא התייחסו לתוצאות של בדיקות מעבדה שהעידו על ירידה משמעותית בתפקודי כליות, ולא הפנו את המטופל לבירור נפרולוגי נדרש. אילו המטופל היה מופנה לנפרולוג, מחלת הכליות הייתה מאובחנת בזמן והמטופל לא היה מגיע למצב של קריסת כליות, דיאליזה והשתלת כליה.

כמה דוגמאות בודדות מבין מהגורמים הנפוצים ביותר לאבחון שגוי, כוללות:

• אי ביצוע הערכה יסודית: זה אולי נראה מובן מאליו, אבל הרופאים צריכים לבחון היטב את המטופלים שלהם כדי לקבוע אבחנה מדויקת. זה כולל ביצוע אנמנזה ראויה – שאילת שאלות, הקשבה לתשובות ולתיאור הבעיה של המטופל, והערכה נכונה של התסמינים שלו. כמו-כן יש להפנות את המטופל לבדיקות הנדרשות באותן נסיבות, ולייעוץ של רופא מומחה כדי לבחון ולשלול כל אבחנה אחרת שיכולה להתאים לסימנים ולתסמינים שהמטופל מציג. כאשר רופאים ממהרים לסיים בדיקה “מעגלים פינות” או שחוסכים בהפניות לבדיקות נוספות, הם יכולים לפספס מידע חיוני והדבר יוביל אל טעות באבחנה.
• אי בדיקת הרשומות הרפואיות של המטופל: על הרופאים לבדוק היטב את ההיסטוריה הרפואית של המטופל לפני ביצוע האבחנה. בדומה לביצוע בדיקה לא מספקת, רופאים יכולים לפספס מידע חשוב כאשר הם לא מעיינים בקפידה בתיק הרפואי. כך, הרופא ה”זריז” עלול לפספס תוצאות של בדיקות או תלונות עבר, שיכולים להצטרף אל הפאזל המורכב של קביעת אבחנה, ולשנות את התמונה.
• פרשנות שגויה של תוצאות הבדיקה: תוצאות הבדיקה דורשות לעתים קרובות עיון קפדני ופרשנות מושכלת. אבחנה רפואית שגויה עלולה להתקיים כאשר הרופא לא מעיין במלוא תשומת הלב בתוצאות הבדיקה אליה הפנה את המטופל.
• בדיקה שגויה: פרוטוקולי בדיקה לקויים יכולים להוביל לתוצאות שגויות וכן אל טעות באבחנה רפואית. לדוגמה, שימוש בציוד בדיקה מקולקל, חוסר ידע בהפעלת ציוד בדיקה מסוים, טיפול שגוי בדגימות שנשלחו למעבדה או חוסר הבנה מצד טכנאי מעבדה לא מיומן. כל אלו יכולים להוביל, בסופו של דבר, לפספוס של מידע חיוני אודות מצבו הבריאותי של המטופל, וכמובן להוביל אל טעות באבחנה רפואית.

בכל אחד מהמצבים הללו, אנשי מקצוע בתחום הבריאות אינם מצליחים לספק טיפול בהתאם לסטנדרט הרפואי הסביר, או לפרקטיקה הרפואית הנהוגה באותן נסיבות. מטופל שנגרם לו נזק בריאותי משמעותי ובלתי הפיך, נזק שהיה נמנע אלמלא אותה טעות באבחנה שנבעה מהתרשלות רפואית, עשוי להיות זכאי לפיצויים על נזק שנגרם לבריאותו. עורך דין מומלץ ברשלנות רפואית יידע לנהל היטב תביעת רשלנות רפואית בשם המטופל שנפגע בנסיבות כאלו.

אבחונים מאוחרים יכולים גם הם להיחשב לרשלנות רפואית

עיכובים בלתי סבירים במתן אבחנה רפואית, יכולים גם הם להוות רשלנות רפואית לכל דבר. אבחון מושהה שהוביל לנזק בריאותי משמעותי ובלתי הפיל, יכול להיגרם ממגוון טעויות. לדוגמה:

• אי ביצוע הפניה לבדיקת מומחה
• אי מעקב על קבלת תוצאות בדיקה מהמעבדה
• תוצאות בדיקה ש”הולכות לאיבוד”
• עיכוב חריג ובלתי סביר במעבר על תוצאות הבדיקה
• אי קביעת פגישות מעקב

לסיכום, טעות באבחנה רפואית, כמו גם איחור באבחון, ייחשבו לרשלנות רפואית באבחון רק במידה והם נגרמו עקב התרשלות של הגורם המטפל, וכתוצאה מהם נגרם למטופל נזק בריאותי משמעותי.

במקרה בו אתם חוששים שנגרם לכם נזק בריאותי משמעותי ובלתי הפיך עקב טעות באבחנה רפואית או איחור באבחון רפואי, אל תהססו לפנות לעורך דין רשלנות רפואית מומלץ לבדיקת המקרה.