רשלנות רפואית עיניים

עבור מטופלים וגם עבור עורכי דין מומחים ברשלנות רפואית, עיניים הן תחום קשה להבנה. מבנה העין שונה ממבנים אנטומיים אחרים בגוף, המונחים הרפואיים אינם שגרתיים והטיפולים השונים לעיניים הם ייחודיים מאוד. מטרת מאמר זה היא לסייע לעורכי דין ולמטופלים להבין מספר מונחי יסוד ברפואת עיניים, ולזהות תחומים שמובילים לעתים קרובות למקרים של רשלנות רפואית בתחום רפואת עיניים.

נפתח במספר מונחים בסיסיים המגדירים חלקים אנטומיים של העין:

סקלרה (Sclera) היא החלק הלבן של העין; לחמית (Conjunctiva) היא שכבת הרקמה השקופה המכסה את הסקלרה.

קרנית (Cornea) היא החלק הקדמי השקוף של העין שנמצא מול הקשתית, האישון והלשכה הקדמית. ראייה מתאפשרת כשאור עובר לתוך העין דרך הקרנית.

קשתית (Iris) היא החלק הצבעוני של העין; האישון (Pupil) הוא הפתח במרכז הקשתית. האישון מתכווץ ומתרחב וכך הוא מווסת את כמות האור הנכנסת לעין.

עדשה (Lens) היא גוף שקוף שיחד עם הקרנית שוברת אור וממקדת אותו על פני הרשתית.

זגוגית (Vitreous): חומר דמוי ג’ל שקוף הממלא את העין בין העדשה לרשתית.

רשתית (Retina) היא שכבה רגישה לאור בחלק האחורי של העין. תאים רגישים לאור ממירים אנרגיית האור הנכנסת לאותות חשמליים הנישאים למוח על ידי עצב הראייה (Optic Nerve).

אנו מחלקים את העין לשני אזורים אנטומיים:

החלק הקדמי (Anterior Segment) הוא החלק הקדמי לעדשה. מחולק לשני חללים:

• הלשכה הקדמית של העין (Anterior chamber) היא החלל בין הקשתית לקרנית. הלשכה הקדמית מלאה בנוזל הלשכה (Aqueous Humor). זהו נוזל שקוף שזורם בין העדשה והקרנית ומזין אותן.
• הלשכה האחורית (Posterior Chamber) היא חלל קטן מאחורי החלק האחורי של הקשתית והחלק הקדמי של העדשה.

החלק האחורי (Posterior Segment) נמצא מאחורי העדשה, בינה לבין הרשתית. זהו חלל הזגוגית.

דוגמאות לרשלנות רפואית עיניים

רפואת העיניים בישראל מתקדמת מאוד ונראה מיותר לציין שרוב טיפול העיניים, כולל ניתוחי עיניים, נעשים על הצד הטוב ביותר עם תוצאות מצוינות עבור המטופלים. במקרים אחרים, על אף שהטיפול הרפואי היה טוב, לא הושגו התוצאות המצופות עבור המטופל או שנגרמו סיבוכים ונזקים עקב הטיפול. לא ניתן להבטיח תוצאות טובות בשום טיפול רפואי, ויש לזכור שכמעט כל טיפול רפואי כרוך בסיכונים בלתי נמנעים. אף אם נגרמו נזקים במצב כזה, הדבר איננו נחשב לרשלנות רפואית.

עם זאת, מאמרנו שכותרתו רשלנות רפואית עיניים, עוסק במקרים בהם מתקיימת רשלנות רפואית בניתוח עיניים או בטיפול עיניים אחר. נזקים שנגרמו למטופל עקב רשלנות בניתוח עיניים או בפרוצדורה רפואית אחרת בעין, עשויים להקים למטופל עילת תביעה לפיצויים עקב רשלנות רפואית.

ניתוח קטרקט

קטרקט (בעברית: “ירוד”) הוא מצב של ירידה בשקיפות העדשה של העין, מה שמפריע לאור להגיע מצד אחד של העדשה לצד השני. קטרקט הוא מצב נפוץ באוכלוסייה מבוגרת ששכיחותו עולה עם הגיל, אך הוא יכול גם להיגרם גם מסיבות אחרות כגון סוכרת, מחלות מטבוליות, תרופות מסוימות, חבלה של העין או חשיפה ממושכת לשמש.

מטרת ניתוח קטרקט היא להסיר את העדשה הטבעית מהעין של המטופל, לאחר שזו נהייתה עכורה, ולהחליף אותה בעדשה סינטטית.

קיימות מספר שיטות לבצע ניתוח קטרקט. השיטה הנפוצה נקראת פאקואמולסיפיקציה: מכונת הפאקו מייצרת רטט בתדר גבוה כדי לפרק את גרעין העדשה ולשאוב אותו החוצה. בשיטה זו, נעשה רק חתך מזערי בעין שלרוב נסגר ללא צורך בתפרים. במקרים מורכבים יותר נעשה שימוש בשיטה הנקראת מינינוק, המצריכה ביצוע חתך מעט גדול יותר בעין וסגירה שלו עם תפרים.

סיבוך מוכר בניתוחי קטרקט, הוא פגיעה לא מכוונת בקופסית העדשה כשהמנתח לא שם לב לפגיעה זו ולא טיפל בה במהלך הניתוח.

בהליכי פאקו רבים, החתך הכירורגי הוא קטן מאוד ונאטם מעצמו, ללא צורך בתפר. המנתח חייב לוודא שהחתך אטום כנדרש בסוף הניתוח. אם המנתח לא הקפיד לעשות זאת, החתך הפתוח יכול לאפשר חדירה של חיידקים לעין.

סיבוך נדיר אך מוכר של הליך פאקו הוא כווית קרנית. צריבה של פאקו עלולה להתרחש אם קצה המכשיר מתחמם מדי במהלך השימוש. אם אכן נגרמת כוויה, המנתח חייב לזהות אותה בזמן ולטפל בה תוך כדי הניתוח ככל האפשר. אי טיפול בכוויה עלול להשאיר פתח לחדירת חיידקים לעין ולגרום לדלקת אנדופטלמית.

סיבוך מוכר אחר של מהלך הניתוח, הוא נפילת גרעין העדשה לחלל הזגוגית.

אספקט נוסף של רשלנות רפואית עיניים הקשורה לניתוח קטרקט, קשור לסיבוכים שלאחר הניתוח. המנתח חייב להנחות את המטופל כיצד להתנהל לאחר הניתוח כדי לשמור על העין המנותחת, וכן יש לבצע ביקורת ומעקב בסמוך לאחר הניתוח. סיבוך לאחר ניתוח קטרקט שלא זוהה בזמן על ידי הרופא (לדוגמה, מצב בו הרופא התעלם מדימום שגרם ל-PVR או לקרעים והפרדות ברשתית).

ניתוח הסרת משקפיים בלייזר

ניתוח רפרקציה, המוכר בציבור כניתוח לתיקון ראייה או ניתוח להסרת משקפיים בלייזר, הוא ניתוח לשינוי של צורת קרנית העין על מנת לתקן מיאופיה (קוצר ראייה), היפראופיה (רוחק ראייה) או אסטיגמטיזם. שיפור הראייה מושג על ידי עיצוב מחדש של הקרנית.

ניתוח רפרקטיבי יכול להיות שיוף שטחי על גבי הקרנית, כגון LASEK או PRK. במקרים אחרים מבוצע ניתוח להסרת רקמה מעומק הקרנית, לדוגמה בשיטת LASIK.

מאמרנו עוסק בהיינו מצפים שרוב המקרים של רשלנות רפואית בניתוח הסרת משקפיים בלייזר, יהיו קשורים לביצוע לא תקין של הניתוח על ידי הרופא. למעשה, מקרים כאלו הם יחסית נדירים. נפוצים יותר דווקא מקרי רשלנות רפואית הנובעים מכך שהרופא מבצע ניתוח רפרקציה במטופל שאינו מועמד מתאים לניתוח כזה, עקב מצב קיים בקרנית או עקב סיבה אחרת. לדוגמה, קרטוקונוס (דילול/בליטה מתקדמת של הקרנית) הוא מצב המהווה התווית נגד לפרוצדורות רפרקטוריות כמו LASEK או LASIK.

אנדופתלמיטיס

אנדופתלמיטיס היא זיהום תוך-עיני. זהו מצב שעלול להיות חמור מאוד אשר דורש אבחון וטיפול מוקדמים ככל הניתן. ללא אבחון וטיפול מהירים, אנדופתלמיטיס יכולה להוביל לעיוורון או אפילו לאובדן העין. אנדופתלמיטיס יכולה אנדוגנית (מתוך הגוף) ואקסוגנית (ממקור שמחוץ לגוף). אנדופתלמיטיס אקסוגנית היא הרלוונטית לעניינינו ובה נדון במאמר זה.

אנדופתלמיטיס יכולה להתרחש כסיבוך לאחר ניתוח עיניים. הדבר אמנם נדיר, אבל עצם העובדה שחולה מפתח אנדופתלמיטיס אינה מעידה בהכרח על רשלנות.

עם זאת, אנדופתלמיטיס יכולה להתפתח עקב אי-מתן אנטיביוטיקה מתאימה לפני ניתוח, תוך כדי הניתוח או לאחריו. מקרה רשלנות פוטנציאלי אחר יכול לנבוע מאי-זיהוי של הסימנים המוקדמים של אנדופתלמיטיס במהלך מעקב לאחר ניתוח.

במקרה בו הרופא לא מזמן את המטופל למעקבים כנדרש לאחר ניתוח, או במקרה בו הוא לא חושד באנדופתלמיטיס למרות סימנים או סימפטומים שאמורים להעלות חשד כזה, הזיהום לא יאובחן בזמן והמטופל לא יקבל את הטיפול המתאים. כך, הזיהום יגרום לנזקים חמורים בעין – נזקים שהיו יכולים להימנע אלמלא נעשתה רשלנות רפואית באבחון מצד רופא העיניים.

קרעים והיפרדות ברשתית

היפרדות רשתית היא מצב של ניתוק של הרשתית ממקומה בעין ומרקמות דופן העין שמזינות אותה. בהיפרדות רשתית ניתן לטפל, אך כשהיא לא מאובחנת בזמן ולא ניתן לה טיפול מתאים, הפרדות רשתית יכולה לגרום לפגיעה בראייה ולנזק בלתי הפיך, עד כדי עיוורון.

כאמור, אבחון מוקדם וטיפול נכון בהיפרדות רשתית, חיוניים לצורך שימור הראיה של המטופל באותה עין. לכן, במקרים של הפרעות ראיה כלשהן, כגון טשטוש ראיה בעין אחת, ירידה חדה בראייה, הופעת ארטיפקטים בשדה הראיה (זבובים, חוטים צפים…) הופעת הבזקי אור או בכל הפרעה אחרת המופיעה בראיה, חשוב מאוד לפנות לבדיקת רופא עיניים בהקדם.

במצב בו רופא עיניים מבצע בדיקה לקויה למטופל המתלונן על סימנים כאלו, וכתוצאה מכך הוא מפספס את האבחנה של היפרדות רשתית, תוצאותיה של טעות זו עלולות להיות קטסטרופליות לראיית המטופל באותה עין.

מעבר לסימנים פתאומיים, רופא העיניים חייב להיזהר במיוחד ולערוך בדיקה מדוקדקת במטופלים עם גורמי סיכון ידועים לקרעים והיפרדות רשתית. דוגמאות לגורמי סיכון כאלו, כוללים סוכרת (התפתחות של רטינופתיה סוכרתית) קוצר ראייה חמור, מצב לאחר חבלה או ניתוח באותה עין, אירוע ידוע קודם של היפרדות רשתית אצל אותו מטופל או אצל קרוב משפחה, היפרדות של זגוגית העין וגורמי סיכון אחרים.

רטינופתיה של פגות (ROP)

Retinopathy Of Prematurity (ROP) היא מחלת עיניים חמורה ומסכנת ראייה. זוהי מחלה של הרשתית הנראית אצל פגים, בה נראית התפתחות לא תקינה של כלי דם ברשתית.

כיום, הרפואה המודרנית מאפשרת לסיכויי הישרדות טובים יותר לפגים קטנים ממה שהיה בעבר, אך אחד הסיכונים שיש להביא בחשבון לפג כל כך קטן הוא סיכון של ROP. פגים בגיל לידה מוקדם מאוד (לפני שבוע 32 להריון) או עם משקל לידה נמוך (מתחת ל-1.5 ק”ג) נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח ROP. ככל שהתינוק קטן יותר מבחינות אלו, כך גדלה שכיחות המחלה.

חלק מהתינוקות יפתחו את המחלה שבמקרים מסוימים יכולה להיות פרוגרסיבית, אך לא ניתן לחזות באילו מקרים כלי הדם יחזרו לצמוח באופן תקין, ובאילו מקרים המחלה תמשיך להתקדם.

על מנת שהראייה תישמר, יש לערוך מעקב צמוד ומסודר של רופא עיניים ילדים כדי לאבחן ROP מוקדם ככל האפשר ולעקוב אחר התפתחותה. כשאובחנה ROP ונראה שהסיכון להיפרדות רשתית גדול, ניתן לטפל בעין באמצעות ניתוח לייזר. לאחרונה ניתן גם טיפול באמצעות זריקות (אווסטין, לוסנטיס, אייליה). הטיפול, כמו בכל מקרה אחר, נתון לשיקול דעת הרופא.

רשלנות רפואית ילדים: במקרה זה, רשלנות רפואית יכולה להתבטא בצורה של מעקב לקוי או חסר אצל רופא עיניים ילדים, כשל לא סביר ולא מתקבל על הדעת באבחון של ROP, עיכוב לא מוצדק בהפניה לטיפול, או בטעויות לא סבירות שקשורות לטיפול עצמו (בניתוח לייזר או בזריקות) ולביקורת והמעקב אחריו.

 

עורך דין לרשלנות רפואית עיניים

רשלנות רפואית עיניים – מהמורכבים שבתחומי הרשלנות הרפואית.

כאמור, טיפול בתיקי רשלנות רפואית עיניים הנו עניין מסובך ומאתגר. גם למשרדי עורכי דין לרשלנות רפואית, עיניים הוא תחום רפואי ייחודי ומורכב.

לצורך ביסוס התביעה, יש לאסוף את מלוא החומר הרפואי שלכם בתחום העיניים, גם מהמוסד הרפואי שבו לדעתכם התרחשה הרשלנות וגם ממוסדות רפואיים אחרים בהם טופלתם בתחום העיניים.

את החומר הרפואי יש לסקור, לנתח היטב ולהעבירו לעיון מומחה ברפואת עיניים שלא מעורב בטיפול בכם, יחד עם כל השאלות המקצועיות העולות לגבי הטיפול. חשוב לאתר מומחה רפואת עיניים שיודע לערוך חוות דעת לבתי המשפט, ושאין לו ניגוד עניינים שימנע ממנו מלכתוב חוות דעת נגד הגורם הרפואי שגרם לכם לנזק.

כתב התביעה יוגש לבית המשפט יחד עם חוות דעת המומחה הרפואי, ועורך הדין שיטפל בכם יצטרך להתמודד עם עורכי הדין המייצגים את המוסד הרפואי הנתבע להגנתו.

אם אתם חושדים שנגרמו לכם נזקים משמעותיים כתוצאה מרשלנות רפואית עיניים, רצוי שתפנו לעורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית כתחום עיסוק מרכזי במשרדו. עורך דין מנוסה ברשלנות רפואית לא ימהר להבטיח לכם תוצאות! מצופה ממנו שיבדוק את התיק שלכם היטב ויתקדם להגשת כתב תביעה רק במידה והשתכנע שאכן התקיימה במקרה שלכם רשלנות רפואית, ושיש סיכוי מספיק טוב להצלחת התביעה.