תביעת רשלנות רפואית של נפגע תאונת דרכים

כשצרות באות בצרורות: מי אחראי לפצות אדם שנפגע עקב רשלנות רפואית, במהלך טיפול רפואי שקיבל כנפגע תאונת דרכים? איך מפרידים בין הנזקים שנגרמו בתאונת הדרכים לאלו שנגרמו עקב הטיפול הרפואי הרשלני? האם מגישים תביעת רשלנות רפואית, או תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת”ד), או שתי תביעות נפרדות? עקב פניות רבות המתקבלות במשרדנו בנושא זה, מצאנו לנכון להסביר לכם את המצב המשפטי המורכב הזה, במאמר הבא. 

אדם נפגע בתאונת דרכים. הוא פנה לטיפול רפואי ולמרבה הצער, טעות בלתי סבירה של הרופא גרמה להחמרה משמעותית במצבו הרפואי של אותו נפגע. כעת, הוא שוקל להגיש תביעה נגד קופת החולים, או בית החולים בו הוא טופל.

נמחיש את התמונה עם דוגמה אחת מני רבות המגיעות למשרדנו:

שלמה, הולך רגל, נפגע מרכב נוסע ונגרמו לו שברים בכתף. עקב מורכבות השברים, הומלץ לו לעבור ניתוח להחלפת מפרק כתף. בניתוח כזה, מסירים חלקי עצם וסחוס שנפגעו בתאונה ומשתילים במקומם מפרק סינטטי. למרבה הצער, עקב טעות אנוש, הושתל אצל שלמה שתל מפרק כתף לא נכון. הדבר התגלה רק לאחר הניתוח, וכתוצאה מכך שלמה סובל מכאבים וממגבלה תפקודית משמעותית מאוד בכתף.

שלמה כבר הגיש תביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תביעת פלת”ד) נגד ביטוח החובה, וכעת הוא מעוניין להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים בו עבר את הניתוח להחלפת מפרק כתף.

תביעת תאונת דרכים או רשלנות רפואית?

שלמה הגיע לבית החולים כנפגע תאונת דרכים עם שברים בכתף. כלומר, נגרם לכתף שלו נזק קשה בתאונה, עוד לפני שהגיע לטיפול רפואי. בהמשך, ניתוח החלפת הכתף הרשלני ששלמה עבר, החמיר את מצבה של התפקודי של הכתף ואף יצר בה נזקים חדשים. הניתוח הרשלני אף פגע בסיכויים של שלמה להחלים ולהשתקם מהפגיעה שנגרמה בתאונת הדרכים. לכן, לפי ההיגיון הבריא יש להפריד בין הנזקים השונים, ובהתאם להפריד בין תביעת הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לבין תביעת הרשלנות הרפואית.

עם זאת, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע הנחיה אחרת, לפי “עקרון ייחוד העילה”. לפי סעיף 8 לחוק, נפגע תאונה שיכול לתבוע את ביטוח החובה (או את קרנית, הקרן הממשלתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים), לא זכאי להגיש תביעת נזיקין אחרת לפיצויים עקב נזקי גוף שקשורים לתאונה. במילים אחרות: במסגרת תביעת הפלת”ד, הנפגע צריך לתבוע את כל הנזקים הגופניים שנגרמו לו עקב התאונה, כולל נזקים כאלו שנגרמו עקב טיפול רפואי רשלני שקשור בתאונה. לא ניתן להגיש תביעת נזיקין אחרת – לא תביעת רשלנות רפואית, לא תביעה נגד יצרן הרכב ולא תביעה נגד מי שאולי אשם בתאונה. הפיצוי על הנזק הגופני ישולם כולו על ידי ביטוח החובה (או קרנית), בהתאם לכללים הקבועים בחוק הפלת”ד.

לכן, נפגע תאונת דרכים צריך להגיש לחברת הביטוח של הרכב (או לקרנית) תביעת פיצויים לפי חוק הפלת”ד, ובמסגרתה הוא יקבל פיצוי על כל הנזקים הגופניים שנגרמו מאז התאונה ובעקבותיה, כולל נזקים שהוחמרו עקב רשלנות רפואית.

איזה נפגע תאונת דרכים זכאי להגיש תביעת רשלנות רפואית?

לפי סעיף 8 לחוק הפלת”ד, רק נפגע תאונה שזכאי להגיש תביעה לפי חוק הפלת”ד, מנוע מלהגיש תביעות נזיקיות אחרות, כולל תביעות רשלנות רפואית.

עם זאת, קיימים נפגעי תאונות דרכים שמלכתחילה אינם זכאים להגיש תביעה לפי חוק הפלת”ד נגד ביטוח החובה, או נגד קרנית. חלק מהדוגמאות לנפגעי תאונות כאלו הם:

• מי שנהג ברכב ללא רישיון נהיגה מתאים או בזמן שלילת רישיון נהיגה;
• מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה מתאים;
• מי שנהג ברכב והסיע נוסעים תמורת תשלום, למרות שביטוח החובה אינו כולל תוספת כיסוי מתאימה;
• בעל הרכב שנפגע בתאונה בזמן שלרכב לא היה ביטוח חובה, או שנהג בו נהג ללא רישיון נהיגה מתאים;
• מי שגרם לתאונה במתכוון;
• מי שנהג ברכב ללא רשות מבעל הרכב;
• מי שהשתמש ברכב לצורך ביצוע פשע;

נפגעי תאונות כאלו, עלולים שלא להיות זכאים לתבוע את ביטוח החובה או את קרנית, ולכן החוק לא מונע מהם להגיש תביעות נזיקין אחרות (כולל תביעות רשלנות רפואית) על נזקי הגוף שנגרמו להם עקב התאונה. יש לזכור שגם לנפגעים חריגים אלו, יש חריגים… כך לדוגמה, שלילת רישיון נהיגה לא תמיד שוללת את הזכאות לכיסוי מביטוח החובה.

סוג נוסף של נפגעי תאונות דרכים שעשויה להיות להם עילת תביעה גם ברשלנות רפואית, הם נפגעים שגילו שנגרם להם נזק מרשלנות רפואית, לאחר שזכאותם לתביעה לפי חוק הפלת”ד הסתיימה. דוגמאות לנפגעים כאלו:

• מי שנפגע מטיפול רפואי רשלני בהקשר זה – לאחר שסיים את תביעת הפלת”ד:
  אדם שנפגע ברגלו בתאונת דרכים, נאלץ לעבור ניתוח לקיבוע שבר ברגל עם פלטה וברגים. הוא הגיש תביעת פיצויים לפי חוק הפלת”ד נגד ביטוח החובה, הדיון בתביעה הסתיים וניתן פסק דין. שנה לאחר מכן, הנפגע עבר ניתוח נוסף ברגל להוצאת הפלטה והברגים. במהלך הניתוח הזה, הרופאים פגעו בעצב ברגל וגרמו לנזק עצבי. הנפגע הגיש תביעת רשלנות רפואית, שנדחתה על הסף עקב עקרון ייחוד העילה בסעיף 8 לחוק הפלת”ד. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון, התקבל על ידי כב’ השופטת אסתר חיות. בפסק הדין, קבעה השופטת חיות שהדיון בתביעת הפלת”ד הסתיים בפסק דין לפני שאירעה הרשלנות הרפואית, ולכן הנפגע לא זכאי להגיש תביעה נוספת נגד ביטוח החובה. משכך, חוק הפלת”ד כבר לא מונע ממנו מלהגיש תביעות נזיקין אחרות, כולל תביעות רשלנות רפואית.
• מי שנפגע מרשלנות בטיפול הרפואי לאחר שתביעת הפלת”ד התיישנה:
  במקרה בו נפגע תאונת דרכים לא הגיש תביעת פיצויים נגד ביטוח החובה ועילת התביעה התיישנה, הוא עשוי להיות זכאי להגיש תביעות נזיקיות אחרות, כולל תביעות ברשלנות רפואית. זאת כל עוד תביעת הרשלנות הרפואית לא התיישנה בפני עצמה.

כפי שתשימו לב, החוק קובע את הכלל המנחה לפיו יש לכרוך את כל הנזקים, הישירים והמשניים, במסגרת תביעת הפלת”ד. עם זאת, החוק והפסיקה קובעים חריגים לכלל זה. לכן, חשוב מאוד לפנות לעורך דין מומחה בתאונות דרכים וברשלנות רפואית לייעוץ משפטי ובדיקת זכאותכם להגשת תביעות שונות. חשוב לבחון כל מקרה לגופו שכן עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית ותאונות דרכים, עשוי למצוא פתרונות משפטיים מתוחכמים בנסיבות הפרטניות של המקרה שלכם.

במידה ונגרמו לכם נזקים בלתי הפיכים עקב טיפול רפואי, ואתם חוששים שהנזקים נגרמו עקב רשלנות בטיפול שקיבלתם, או שמא הייתם מעורבים בתאונת דרכים ונגרמו לכם נזקים גופניים משמעותיים, אל תסתפקו בקריאת מאמרים ברחבי האינטרנט. גם מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני, ורצוי לקבל ייעוץ מאיש מקצוע – עורך דין העוסק בתחומים אלו באופן עקבי ושעומדות מאחוריו המלצות מלקוחות מרוצים.

באפשרותכם להשאיר לנו פרטים בעמוד זה או להתקשר אלינו בטלפון 073-3678500 לייעוץ ובדיקת המקרה שלכם.